מדורים: עובדים זרים לסיעוד טיפול בקשישים ציוד עזר לקשישים גופים חיצוניים תזונה בתי אבות מכשירי שמיעה מטפלות סיעודיות


עובדים זרים לסיעוד – ויזה מיוחדת


עדכון נוהל הויזה המיוחדת מתאריך 16.8.2018

השינוי המשמעותי ביותר - מטפלים מחליפים בשנתם החמישית

בעדכון האחרון של נוהל הויזה המיוחדת (הנקראת גם ויזה הומניטרית או נוהל הלבנה) מטעם רשות האוכלוסין וההגירה, עלו כמה נושאים חשובים. בראש וראשונה חידוש לגבי מטפלים מחליפים לחופשת מולדת - מטפלים אשר נמצאים בארץ בשנתם החמישית (ליתר דיוק בין 51 חודש ל 63 חודש) רשאים לעסוק בהחלפות בלבד. שינוי זה אמור להקל מאד על מעסיקים המחפשים מחליפים, שכן היצע המטפלים האלה צפוי לגדול בשיעור ניכר. חשוב לציין שלפני שהות של 63 חודש, המטפל לא רשאי לקבל ויזה מיוחדת. בהמשך המאמר ישנו פירוט של השלבים השונים בשהות המטפלים בארץ, והתפקידים אותם הם יכולים למלא בכל שלב.

במידה ואתם מחפשים מטפלים מחליפים באתר - יש לערוך את מודעת הדרושים באיזור האישי, ולבחור ״החלפה טווח ארוך - חופשת מולדת״.

שינויים בולטים נוספים

- אין צורך להוכיח קשר קודם בין המטפל למטופל ולכן יש להגיש את הבקשה לויזה מיוחדת לפני תחילת ההעסקה. יש להקפיד על השיוך הגיאוגרפי כמובן 

- הוספת תנאי סף לקבלת ויזה מיוחדת: כדי לעודד מטפלים להתמיד בעבודתם אצל מטופלים, מטפלים יזכו להארכת אשרת העבודה רק אם עבודה לפחות שנתיים ברצף אצל מטופל, כאשר מעבר לבית אבות / פטירה אינם פוגעים בחישוב הרצף

- הוראות מיוחדות לגבי אוכלוסיית הנכים הקשים שטרם הגיעו לגיל הפרישה: אוכלוסיה זו רשאית להגיש בקשה להעסקת מטפלים אשר סיימו 8 שנות העסקה, ובטרם סיימו 13 שנות העסקה, גם אם המטפלים קיבלו כבר בעבר ויזה מיוחדת

- במקרה של פטירת המטופל או מעבר לבית אבות, השיוך הגיאוגרפי של המטפל מתבטל

לנוהל המלא

 

פירוט השלבים השונים בשהות מטפלים זרים לסיעוד בארץ

  1. עד 51 חודש (4 שנים ושלושה חודשים) - תעסוקה רגילה בהתאם לאיזור גיאוגרפי ייעודי. כל עוד התעסוקה החלה בפרק הזמן הזה, המטפל יכול להשאר עם מטופל סיעודי עד יומו האחרון (גם למשך 30 שנה לשם הדוגמה). פטירת המטופל או מעבר לבית אבות מבטלים את השיוך הגיאוגרפי ומאפשרים למטפל לעבוד בכל איזור בארץ. 
  2. 51 עד 63 חודש (4 שנים ושלושה חודשים עד 5 שנים ושלושה חודשים) - מטפלים סיעודיים המחפשים עבודה חדשה בפרק זמן זה, יכולים לעבוד אך ורק בתור מחליפים של מטפלים הנוסעים לחופשת מולדת. זהו חידוש משמעותי הנועד להקל על מטופלים לאתר מטפלים מחליפים.
  3. 63 חודש עד 96 חודש (5 שנים ושלושה חודשים עד 8 שנים) - בפרק זמן זה ניתן לקבל ויזה מיוחדת. לפי הנוהל החדש אין צורך להוכיח הכרות מוקדמת בין המטפל למטופל, לכן יש להגיש את הבקשה לפני תחילת ההעסקה. מטפל אשר לא השלים רצף של 24 חודשי העסקה רצופים (לא כולל פטירה או מעבר של המטופל לבית אבות) לא זכאי לקבל ויזה מיוחדת - זהו תנאי סף חדש שנועד לעודד תעסוקה רצופה.
  4. 8 שנים עד 13 שנים - בפרק זמן זה ניתן לקבל ויזה מיוחדת רק עבור מטופלים בעלי נכות קשה, מתחת לגיל הפרישה. עבור קבוצת מטופלים אלה מטפלים יכולים לקבל ויזה מיוחדת גם בפעם השנייה והשלישית.

ויזה מיוחדת (הומניטרית) - רקע

קצב הזדקנות האוכלוסייה בישראל הוא מדהים ופנטסטי בכל קנה מידה בינלאומי, דבר שמבטא, מצד אחד, את איכות החיים, הרפואה והמדע הגבוהים במדינה ומצד שני, את הקשיים הנלווים ומתווספים לטיפול באוכלוסייה קשישה, נתמכת ונשענת על סיוע חיצוני לשם ביצוע מרבית פעולותיה. אחד מהמנגנונים היעילים ביותר, אותם מספקת המדינה לאזרחיה הקשישים, באמצעות המוסד לביטוח לאומי, הוא המנגנון של העסקת עובדים סיעודיים ושל עובדים זרים לסיעוד, מנגנון שנותן פתרונות מועילים והכרחיים לכל הצדדים הנוגעים בדבר. הקשיש, הזקוק לסיוע, מקבל אדם שצמוד אליו, דואג לכל צרכיו וזמין אליו כמעט בכל יום, למעט בימי חופש וחופשות תקופתיות, המגיעות לו על פי חוק, ובמשך כל שעות היממה, המשפחה מקבלת את השקט הנפשי והרוגע המצופה ממי שיודע כי יקיריו נמצאים בידיים אמונות ומסורות וכי יש מי שדואג להם. המדינה נהנית מכך שעול האשפוז והטיפול השוטף בקשישים יורד ממנה וממוסדותיה הקורסים, למעט תשלום קצבת הזקנה המחויבת בכל מקרה והשתתפות מסוימת, לעיתים, בעלות העסקת עובדים סיעודיים, העובדים עצמם נהנים מעבודה מתגמלת ומתנאי שכר שעולים, בכל מקרה, על אלו המקובלים במדינתם ואילו החברות המתווכות, המביאות ארצה עובדים זרים לסיעוד ופועלות אל מול המוסד לביטוח לאומי לשם אספקת העובדים לבתי הקשישים הסיעודיים, נהנות מעמלות תיווך לא קטנות בכלל, כך שזהו משחק שבו כולם מנצחים, באם פועלים בו בהגינות, בשקיפות וביושר.

הכללים, הצווים, החוקים והנהלים המחייבים, בכל פרמטר הנוגע לעניין עובדים זרים לסיעוד, מאוגדים תחת חוק ביטוח סיעוד משנת 1988 וחוק עובדים זרים משנת 1991. חוקים אלו מחייבים את כל הגורמים המעורבים בתהליך העסקת עובד זר לשם טיפול סיעודי בקשישים, נתמכים ומוגבלים ומפוקחים על ידי רשויות אכיפת החוק ורשות האוכלוסין וההגירה, האחראית על הסדרת מספר השוהים הזרים בישראל, לשם עבודת כפיים, ועל "הלבנתם" לתקופה בה האשרה שלהם בתוקף. כל חריגה, שלא ברשות, מהנחיות ומנהלים אלו, עלולה לנוע מאשמה כלכלית חמורה לעברה פלילית לכל דבר, כך שחבל להסתבך עם העסקת עובד זר ללא היתר, גם אם מדובר בעובדים סיעודיים המשמשים מטפלים לחסרי ישע. אין הדבר אומר, כמובן, כי המדינה ורשויותיה עיוורות או לא מתחשבות בצרכים ההומניטאריים והסיעודיים של המטופל הקשיש, או של בני משפחתו, וישנו מנגנון המאפשר גם לעובדים סיעודיים, שתוקף האשרה שלהם לשהייה בארץ פג, להמשיך ולהיות מועסקים אצל אותו מטופל, שנקשר אליהם והפך להיות תלוי בהם עם הזמן.

הנוהל הנורמטיבי אומר כי עובדים זרים לסיעוד, הנמצאים בארץ ברציפות במשך 51 חודשים (ארבע שנים ושלושה חודשים) ואין להם מעסיק, אינם יכולים לקבל מעסיק חדש וחייבים לצאת את גבולות ישראל, וזאת על מנת למנוע את השתקעותם ואת היטמעותם בישראל, כפי שניתן לקרוא ב"נוהל להגשת בקשות לפי סעיף 3א ב1 לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב- 1952" המצורף בזאת. באופן חריג מאפשר משרד הפנים, באמצעות וועדת חריגים בראשות שר הפנים, להאריך את שהיית המטפל, באופן חוקי, מטעמים הומניטאריים לעוד מטופל חדש אחד בלבד, באם נעשתה פנייה מסודרת, מפורטת, מנומקת מצד המטופל או בן משפחה מקרבה ראשונה ואם לעובד הזר לא נרשמו הערות פליליות, משמעתיות או אחרות בתיקו האישי. מכסת ההיתרים החריגים היא מוגבלת מאוד ונקבעת בסוף כל שנה אזרחית, על ידי שר הפנים, לשנה העוקבת. אין ספק כי המנגנון של העסקת עובדים סיעודיים בבית המטופל הזקוק לכך הוא מנגנון שמועיל מאוד הן למבוגרים, הנותרים בסביבתם המוכרת והאהובה, הן למשפחות, אשר לרוב, הן אלו שצריכות לממן שהייה בבתי חולים גריאטריים או בבתי אבות סיעודיים וגם למדינה עצמה, שמתאפשר לה, על ידי המנגנון הזה, לטפל רק במקרים הקיצוניים והחריגים במיוחד, אלו שמחייבים טיפול מקצועי רפואי וסיעודי צמודים ומפוקחים או אלו שאין לאל ידם לשלם ולממן אפילו עלויות סמליות של השתתפות עצמית בטיפול סיעודי בבית המטופל.

למרות השכר הנמוך, באופן יחסי לממוצע במשק הישראלי, עבור המטפלים הזרים מדובר על שכר ראוי וגבוה המשמש, לרוב, לפרנסת המשפחה הנמצאת במדינות האם שלהם ולחינוך הילדים, ועדיין, החוק הישראלי מחייב התייחסות הוגנת לעובד הזר, תשלום תנאים סוציאליים נלווים והענקת ימי חופש, דמי הבראה וקיום יחסי עובד מעביד לכל עניין ודבר בכל זמן שהעובד מועסק בבית המטופל, כולל תשלום פיצויי פיטורין באם הגיע הדבר לידי כך. עדכון: וועדת החריגים תדחה על הסף בקשה של מטפל/ת שאינם רשאים לעבוד באיזור בו גר המטופל, לפי החלוקה של המדינה לאיזורים שונים.




+iSavta.co.il
דירוג מאמר - מאת . עובדים זרים לסיעוד – ויזה מיוחדת - ציון 5/5

צרו קשר ישיר עם מטפלים ללא תיווך

50966

מטפלים באתר

הרשם לאתר

עקבו אחרינו בפייסבוק
והשארו מעודכנים!

מצאו מטפלים מצאו עבודה