בלוג

וכאן יסופרו קורותיה ועלילותיה של סבתא סדרתית, כזו שהחליפה ברבות השנים יותר מ-100 מטפלות (כן, כן. זו לא הגזמה. פשוט סבתא מאד מאד מיוחדת).
נשמע קצת מוזר, אבל היי! כנראה שלא סתם מגיעים לגיל 99...

דברים שסבתא לימדה אותי

חשבתי לכתוב על 10 הדברים הגרועים בלהיות זקן מאד אך עדיין עם ראש צלול. אך היה לי מצב רוח טוב מדי, והחלטתי לכתוב על משהו יותר אופטימי ושמח שקשור בסבתא. היה קצת קשה לחשוב על משהו מאד שמח, שכן מצבה הולך ומחמיר (למרות שהסיכויים שהסבתא תגיע ליומולדת 98 בעוד שבועיים, נראים טובים לא פחות מהסיכויים להגיע ליומולדת 100), אבל אז הלכתי לאימון כדורסל. המאמן ספר על אחד השחקנים שיש לו טראומת ילדות – המאמנים שלו פשוט שכנעו אותו מגיל צעיר שהוא לא קולע טוב מקו העונשין. ואז נזכרתי איך סבתא שלי הסבירה לי בגיל 6 שקליעות עונשין הן מאד קלות, כי זה תמיד מאותו מקום ואף אחד לא מפריע לך. השכנוע הפנימי הזה עובד היטב גם לאחר 30 שנה...

הדבר הבא שנזכרתי בו, כנראה חשוב אף יותר הוא היכולת של המחשבה, או יותר נכון התעלות המחשבה על המציאות הפיזית. סבתא ספרה לי (גם הסיפור הזה, כמו רבים אחרים, חזר אינספור פעמים, כך שהוא נטמע היטב) על אותם גולשי סקי שנלכדו במפולת שלגים במשך כמה ימים, ללא מים או מזון. או אמצעי חימום כמובן. הם הצליחו לשרוד רק מכיוון שהם דימיינו שהם נמצאים חמים ונעים, ובעצם הצליחו לשכנע את גופם-שלהם שאין סיבה להלחץ. או למות מקור. סיפור משלים היה על קשתי הזן שמסוגלים לפגוע במרכז המטרה גם בעיניים עצומות, כי בעצם לא חייבים לראות את המטרה, מספיק לדמיין אותה. בזמן האחרון, כאשר אני שומע על אנשים בני 75 שנופלים כמו זבובים, אני פשוט מתקשה להבין איך הגוף הרעוע של הסבתא עדיין מחזיק מעמד. כנראה שזה ההסבר. או שאולי כל מה שתוצרת גרמניה מחזיק לנצח בערך.

הסבתא גם למדה אותי על בנות. הייתה איזו בחורה שחיזרתי אחריה במשך קרוב לשנה, ללא הצלחה מרובה. כשלון מוחלט ליתר דיוק, אפילו לא סרט באמצע שבוע. כאשר סיפרתי לסבתא על אותה בחורה קשה ועיקשת, שעדיין הייתה איתי בקשר אך לא הייתה מוכנה לעבור לפסים יותר רומנטיים, הסבתא מצאה פתרון מאד פשוט: "אתה פשוט צריך להתחיל עם מישהי אחרת, ואז היא תבוא בריצה". הייתי קצת סקפטי לגבי הפתרון הזה, והמשכתי ללכת עם הראש בקיר. כאשר הבנתי שכך לא ניתן להמשיך, גיליתי שתרופות סבתא כוחן יפה גם ללב. לאחר שהתחלתי עם בחורה, מושא חיזורי אכן הגיעה בריצה קלילה. היום היא אשתי. מיותר לציין שאני משלם עד היום על התרגיל הזה, נכון?

גם את כישורי ההמצאה הסבתא דחפה. כאשר רציתי להמציא מכשיר שיעזור לה למלא אמבטיה מבלי שהמים יעלו על גדותיהם (זה קרה כמה פעמים, זה המחיר של המחשבה מעל הקיום הפיזי...), היא ממש הביאה מהנדס שעזר לי לתכנן את ההמצאה החדשה, לשרטט ולחשוב איך מפתחים את הנושא. יתכן שאילו היו שורשי הרוח היזמית. גם עם זה אשתי התקשתה להשלים, אבל היי – את זה הסבתא למדה אותי!

הנקראים ביותר

תגובות

צרו קשר ישיר עם מטפלים ללא תיווך

34190

מטפלים באתר

הרשם לאתר

עקבו אחרינו בפייסבוק
והשארו מעודכנים!

מצאו מטפלים מצאו עבודה